התחילו בכביש

התחילו בכביש

התחילו בכביש
וואלה אופנה, לרה רוטר, 03.05.2007

פנימיות של צמיגים לא מתכלות לכן אין נבון יותר מלמחזר אותן לכדי אקססוריז, שאיש לא יוכל להתלונן על הבלאי שלהם

היא מסתובבת במוסכים וקונה פנימיות צמיגים במאות. אחר כך, בסטודיו, היא גוזרת אותן ומחפשת בכל אחת את הקטע המדליק. אילנית נאוטרה שמאחורי המותג "נאוטרה" מייצרת תיקים, ארנקי נשים וגברים, יומנים ומחברות כרוכות מפנימיות של צמיגים, כולם שחורים-אפורים וחלקים למגע. כולם כבר שפשפו אספלט בחייהם.
המוצרים של "נאוטרה" משדרים קו קלאסי-אורבני ומדיפים ניחוח יוקרה למרות שמוצאם מהכביש. חלקם בעלי טקסטורה גבשושית, אחרים בעלי כיתוב אפרפר דהוי.
הקולקציה מכילה כעשרה דגמים ואף פריט לא דומה למשנהו. הסיבה? אין פנימית הדומה לחברתה. לכל פנימית צמיג יש הקטע שלה, הטקסטורה שלה, העובי שלה והכיתוב שלה. כך שבעצם כל פריט יוצא one of a kind.
העיסוק של אילנית בפנימיות צמיגים החל לפני חמש שנים. הנטייה שלה לאספנות, הובילה אותה לאיסוף הביתה של כל פנימית של צמיג שמצאה זרוקה ברחוב וכך החל הרומן.
היא עשתה תיק אחד, ראתה כי טוב, והחליטה לייצר ליין מצומצם של תיקים. הכל נמכר. אחר כך, מסיבות כמו העתקת מגורים לקנדה, לימודים וכיוב' היא עזבה את העיסוק בצמיגים וחזרה אליו שוב לפני כחצי שנה. כיום היא משווקת לחנויות בארץ וגם החלה לשווק בניו-יורק ולוס-אנג'לס.
לשיווק בחו"ל הגיעה דרך תערוכות אקססוריז שהשתתפה בהן בברצלונה, בברלין ובפריז. קניינים, שראו את המוצרים בתערוכות, יצרו איתה קשר והשיווק בחו"ל החל.

כמובן שזה גם אקולוגי

נאוטרה היא בת 36 וטוענת שעיצוב זה החיים שלה. היא מציירת (לא רע בכלל) ואת לימודי העיצוב החלה כבר בתיכון במגמת עיצוב אופנה. אח"כ למדה תקשורת חזותית במכללת חיפה ועיצבה תפאורות לטלוויזיה. עיצוב פנים היא למדה שנתיים באופן פרטי ובביתה השוכן בשינקין פינת מלצ'ט, בולטת האסתטיקה.
"זה לא קל למצוא צמיג מעניין" היא משתפת "מתוך חמישים צמיגים אני נופלת על אחד שיש בו איזה קטע שמושך אותי. אבל כשזה קורה, זה מרגש אותי כל פעם מחדש. שלא לדבר על זה שפנימיות הצמיגים זה עולם הולך ונעלם, כי משנת 2000 בעצם כל צמיגי המכוניות הם ללא פנימיות, אז נשאר לי לעבוד רק עם פנימיות של גלגלי טרקטור או ג'יפים מסוימים, שהן בעצם פנימיות של גלגלי ענק, ואני צריכה לגזור כל אחת ואחת כדי למצוא את המעניין שבה".
העיסוק של אילנית הוא מוזר, יש להודות, במיוחד אם רואים אותה, עדינה, חולמנית ובחודש התשיעי להריונה. אבל זה כנראה חזק באישיות, כי החלום שלה הוא שיהיה לה סטודיו בתוך מוסך. שהיא תוכל לבוא בבוקר, להרים את התריס ולראות את הקולקציה שלה מסודרת שם. זה אומר משהו על הלוק של המוצרים שלה.
כמובן שיש גם צד אקולוגי לסיפור הזה כי נאוטרה בעצם עוסקת במיחזור. פנימיות הצמיגים הן חומר בלתי מתכלה, ומה יכול להיות פתרון טוב יותר מאשר להפוך פסולת נצחית שכזו לתיק, ארנק או יומן?

 

Meet the Author

Add some profile text to talk about the author

Subscribe

Explain the benefits of subscribing